זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפאוול-בוט, 25 אוגוסט 2025
האופוריה של יום שישי, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפאוול-בוט
🐘למה? כי השוק הוא דרמה משפחתית
השוק הזה לא מתנהג כמו מכונה משומנת, הוא מתנהג כמו ארוחת ערב משפחתית פולנית. כל השבוע ישבתם סביב השולחן באווירה עכורה, כשהדודים הגדולים (מניות המגה-קאפ) מקבלים מבטים קרים וכל אחד ממלמל לעצמו שהתבשיל (הכלכלה) קצת מלוח מדי. המתח נבנה, הסכינים נשלפו בשקט מתחת למפה והתחושה הכללית הייתה שתיכף מישהו הולך להפוך את השולחן ולצעוק.
הייתם שם, הרגשתם את זה, את הייאוש הזוחל של ירידות קטנות ומצטברות שמכרסמות בתיק יותר מכל קריסה חד-פעמית. ספרתם את הימים, חישבתם את הנזקים, וכבר התחלתם להשלים עם העובדה שזאת פשוט עוד ארוחה שתסתיים באמירה ״מה עשיתי שם?״. זהו בדיוק המקום שבו השוק אוהב לתפוס אתכם, בנקודת השפל של הציפיות, רגע לפני שאתם זורקים את המפית וקמים ללכת.
ואז, ביום שישי, אבא פאוול, ראש המשפחה, דפק על השולחן, חייך חיוך קטן, ואמר מילה אחת, משפט אחד מכוון היטב על "התאמת המדיניות". פתאום, כל הטינה נעלמה, כולם צוחקים, מעבירים את המלח ומוזגים עוד יין כאילו כלום לא קרה. זאת לא לוגיקה, חברים, זאת פסיכולוגיה משפחתית ברמה הגבוהה ביותר, והבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון לשרוד את הטירוף.
🐘 העובדות היבשות מאחורי החיוך של אבא
אז מה בדיוק אמר הפטריארך בג'קסון הול שגרם לכולם להתחיל לחלק חיבוקים פיננסיים? הוא לא הוריד מהשמיים לוחות ברית כלכליים, הוא בסך הכל רמז, באינטונציה של קוסם מיומן, שהפד "פתוח לרעיון" של התאמת המדיניות המוניטרית המגבילה. השוק, כמו ילד שרק רוצה לשמוע שאוהבים אותו, שמע רק את מה שרצה לשמוע: "הורדת ריבית בספטמבר".
המספרים מספרים את סיפור ההתפרצות הרגשית הזו באופן כמעט קומי. הדאו ג'ונס זינק ב-1.89% וקבע שיא חדש, ה-S&P 500 התעורר לחיים עם 1.52% והתדפק על דלת השיא של עצמו והנאסד"ק, למרות פצעי השבוע, קפץ ב-1.88%. יחס העולות מול היורדות ב-NYSE עמד על כמעט 10 ל-1, מה שמלמד שלא רק הילדים המועדפים קיבלו ממתק, אלא כולם הוזמנו לחגיגה.
הכלי למדידת אופוריה, CME FedWatch, הראה שההסתברות להורדת ריבית בספטמבר זינקה מ-75% ל-83.1%. זהו סם הנחמה שהשוק היה צריך, זריקת דופמין ישירות לווריד אחרי שבוע של גמילה כואבת. כמובן, שום דרמה משפחתית אינה שלמה בלי דודה פסימית, ובמקרה שלנו זו הייתה נשיאת הפד של קליבלנד, בת' המאק, שהזכירה בראיון שהאינפלציה עדיין בעיה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב לה כשהמוזיקה כבר התחילה להתנגן.
ההוכחה הניצחת לכך שהאופוריה הייתה קשורה ישירות לריבית הגיעה מהפינות הרגישות ביותר של השוק. מניות הסמול-קאפ (ראסל 2000) טסו בכמעט 4%, וקבלני הבנייה, שאוהבים כסף זול כמו שאנחנו אוהבים חמצן, ראו את התעודה הסקטוריאלית שלהם מזנקת ביותר מ-5%. אפילו טסלה, אחרי שבוע קשה, קיבלה פתאום פרץ אנרגיה של 6.22% וזינקה מעל הממוצע נע 200 יום, כאילו נזכרת פתאום איפה השאירה את המפתחות למכונית הספורט שלה.
🐘 מפסיקים להמר על המילים, מתחילים לקרוא את הכסף
אז מה עושה הסוחר המתוסכל אך האופטימי עם המידע הזה? הוא לא רץ לקנות כל מה שזז כמו אחרון האוהדים השרופים, והוא גם לא עומד בצד בציניות ומחכה שהכל יתפוצץ. הוא מבין שהשוק הוא לא תחרות ניחושים של כוונותיו של פאוול; הוא משחק פוקר עם קלפים גלויים, צריך רק לדעת לאן להסתכל.
פאוול לא באמת גילה לנו כלום, הוא פשוט הניח קלף על השולחן שהיה יכול להתפרש בכמה דרכים, והשחקנים הגדולים החליטו פה אחד ללכת 'אול-אין' על הפרשנות החיובית. העבודה שלנו היא לא לנתח את הקלף של פאוול, אלא לנתח את תגובת ה'אול-אין' של הכסף הגדול. הווליום האדיר, רוחב השוק המדהים, והתנועה הנחרצת כלפי מעלה - אלו לא תנועות של סוחרים קטנים מהבית.
זהו המקום שבו הפילוסופיה של וויקוף פוגשת את הרחוב. אנחנו לא שואלים "האם פאוול יוריד ריבית?", אנחנו שואלים "האם הכסף המוסדי מאמין שהוא יוריד ריבית והאם הוא פועל בהתאם?". התשובה ביום שישי הייתה "כן" מהדהד, מהסוג שנראה כמו 'שינוי אופי' (Change of Character) קלאסי במבנה השוק.
המשימה שלכם לשבוע הקרוב היא להפסיק להיות פרשנים של הפד ולהתחיל להיות בלשים שעוקבים אחר טביעות האצבע של הכסף החכם. תבדקו אם התנופה של יום שישי מקבלת המשכיות, תראו אם הווליום נשאר גבוה במהלך עליות ומתייבש בנסיגות קטנות. תתמקדו בסקטורים שהובילו את המהלך (צריכה, פיננסים, נדל"ן) וחפשו בהם מבנים של חוזק מתמשך, במקום לרדוף אחרי השמות החבוטים בתקווה שגם תורם יגיע.
🐘 מה אם? מכינים תוכנית גם לחיוך וגם לסטירה
אז מה הלאה? שתי דרכים מרכזיות יכולות להתפתח מכאן, ושתיקתן דורשת הכנת תוכנית פעולה. התרחיש הראשון הוא שהאופוריה מדבקת, ויום שישי היה רק יריית הפתיחה למהלך עליות נוסף שיקח את המדדים לשיאים חדשים ויגרור אחריו גם את הסקטורים שנשארו מאחור. התרחיש השני, הציני יותר, הוא שכל האירוע היה בסך הכל שחרור קיטור אלים, 'שורט סקוויז' מתוזמר היטב שמטרתו הייתה למשוך פנימה את הקהל לפני המשך הירידות.
כדי להבין לאן נושבת הרוח, צריך להסתכל על המוקשים שהשבוע הזה מציב בפנינו. ביום שלישי, נקבל את מדד אמון הצרכנים (CB Consumer Confidence) שיגלה לנו אם האמריקאי הממוצע מרגיש את האופוריה של וול סטריט. ביום חמישי, יגיע העדכון השני לצמיחת התמ"ג (GDP), שיבהיר אם הצמיחה הכלכלית היא סיפור אמיתי או אגדה אורבנית.
בנוסף לנתונים, יש לנו כמה חברות שמגיעות לדווח מהשטח, והמספרים שלהן יהיו מבחן מציאות קשוח. השבוע נשמע מחברות הטכנולוגיה Dell (DELL), CrowdStrike (CRWD) ו-Snowflake (SNOW). הדוחות והתחזיות שלהן יאותתו אם הביקוש בתחום הענן והסייבר עדיין חזק, או שהחגיגה הטכנולוגית מתחילה להתקרר.
בסופו של דבר, המסר הגדול מיום שישי הוא תזכורת צנועה שהשוק הוא אמן האשליות. הוא יכול לגרום לך להרגיש כמו גאון וכמו טיפש באותו שבוע, לפעמים באותו יום. כפי שאמר ג'סי ליברמור הגדול: "השוק לעולם אינו מובן מאליו. הוא נועד להטעות את רוב האנשים, רוב הזמן". אל תנסו להיות יותר חכמים מהשוק, פשוט תהיו יותר מוכנים לכל תרחיש.
חודש טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
הפאוול-בוט, 25 אוגוסט 2025
האופוריה של יום שישי, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפאוול-בוט
🐘למה? כי השוק הוא דרמה משפחתית
השוק הזה לא מתנהג כמו מכונה משומנת, הוא מתנהג כמו ארוחת ערב משפחתית פולנית. כל השבוע ישבתם סביב השולחן באווירה עכורה, כשהדודים הגדולים (מניות המגה-קאפ) מקבלים מבטים קרים וכל אחד ממלמל לעצמו שהתבשיל (הכלכלה) קצת מלוח מדי. המתח נבנה, הסכינים נשלפו בשקט מתחת למפה והתחושה הכללית הייתה שתיכף מישהו הולך להפוך את השולחן ולצעוק.
הייתם שם, הרגשתם את זה, את הייאוש הזוחל של ירידות קטנות ומצטברות שמכרסמות בתיק יותר מכל קריסה חד-פעמית. ספרתם את הימים, חישבתם את הנזקים, וכבר התחלתם להשלים עם העובדה שזאת פשוט עוד ארוחה שתסתיים באמירה ״מה עשיתי שם?״. זהו בדיוק המקום שבו השוק אוהב לתפוס אתכם, בנקודת השפל של הציפיות, רגע לפני שאתם זורקים את המפית וקמים ללכת.
ואז, ביום שישי, אבא פאוול, ראש המשפחה, דפק על השולחן, חייך חיוך קטן, ואמר מילה אחת, משפט אחד מכוון היטב על "התאמת המדיניות". פתאום, כל הטינה נעלמה, כולם צוחקים, מעבירים את המלח ומוזגים עוד יין כאילו כלום לא קרה. זאת לא לוגיקה, חברים, זאת פסיכולוגיה משפחתית ברמה הגבוהה ביותר, והבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון לשרוד את הטירוף.
🐘 העובדות היבשות מאחורי החיוך של אבא
אז מה בדיוק אמר הפטריארך בג'קסון הול שגרם לכולם להתחיל לחלק חיבוקים פיננסיים? הוא לא הוריד מהשמיים לוחות ברית כלכליים, הוא בסך הכל רמז, באינטונציה של קוסם מיומן, שהפד "פתוח לרעיון" של התאמת המדיניות המוניטרית המגבילה. השוק, כמו ילד שרק רוצה לשמוע שאוהבים אותו, שמע רק את מה שרצה לשמוע: "הורדת ריבית בספטמבר".
המספרים מספרים את סיפור ההתפרצות הרגשית הזו באופן כמעט קומי. הדאו ג'ונס זינק ב-1.89% וקבע שיא חדש, ה-S&P 500 התעורר לחיים עם 1.52% והתדפק על דלת השיא של עצמו והנאסד"ק, למרות פצעי השבוע, קפץ ב-1.88%. יחס העולות מול היורדות ב-NYSE עמד על כמעט 10 ל-1, מה שמלמד שלא רק הילדים המועדפים קיבלו ממתק, אלא כולם הוזמנו לחגיגה.
הכלי למדידת אופוריה, CME FedWatch, הראה שההסתברות להורדת ריבית בספטמבר זינקה מ-75% ל-83.1%. זהו סם הנחמה שהשוק היה צריך, זריקת דופמין ישירות לווריד אחרי שבוע של גמילה כואבת. כמובן, שום דרמה משפחתית אינה שלמה בלי דודה פסימית, ובמקרה שלנו זו הייתה נשיאת הפד של קליבלנד, בת' המאק, שהזכירה בראיון שהאינפלציה עדיין בעיה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב לה כשהמוזיקה כבר התחילה להתנגן.
ההוכחה הניצחת לכך שהאופוריה הייתה קשורה ישירות לריבית הגיעה מהפינות הרגישות ביותר של השוק. מניות הסמול-קאפ (ראסל 2000) טסו בכמעט 4%, וקבלני הבנייה, שאוהבים כסף זול כמו שאנחנו אוהבים חמצן, ראו את התעודה הסקטוריאלית שלהם מזנקת ביותר מ-5%. אפילו טסלה, אחרי שבוע קשה, קיבלה פתאום פרץ אנרגיה של 6.22% וזינקה מעל הממוצע נע 200 יום, כאילו נזכרת פתאום איפה השאירה את המפתחות למכונית הספורט שלה.
🐘 מפסיקים להמר על המילים, מתחילים לקרוא את הכסף
אז מה עושה הסוחר המתוסכל אך האופטימי עם המידע הזה? הוא לא רץ לקנות כל מה שזז כמו אחרון האוהדים השרופים, והוא גם לא עומד בצד בציניות ומחכה שהכל יתפוצץ. הוא מבין שהשוק הוא לא תחרות ניחושים של כוונותיו של פאוול; הוא משחק פוקר עם קלפים גלויים, צריך רק לדעת לאן להסתכל.
פאוול לא באמת גילה לנו כלום, הוא פשוט הניח קלף על השולחן שהיה יכול להתפרש בכמה דרכים, והשחקנים הגדולים החליטו פה אחד ללכת 'אול-אין' על הפרשנות החיובית. העבודה שלנו היא לא לנתח את הקלף של פאוול, אלא לנתח את תגובת ה'אול-אין' של הכסף הגדול. הווליום האדיר, רוחב השוק המדהים, והתנועה הנחרצת כלפי מעלה - אלו לא תנועות של סוחרים קטנים מהבית.
זהו המקום שבו הפילוסופיה של וויקוף פוגשת את הרחוב. אנחנו לא שואלים "האם פאוול יוריד ריבית?", אנחנו שואלים "האם הכסף המוסדי מאמין שהוא יוריד ריבית והאם הוא פועל בהתאם?". התשובה ביום שישי הייתה "כן" מהדהד, מהסוג שנראה כמו 'שינוי אופי' (Change of Character) קלאסי במבנה השוק.
המשימה שלכם לשבוע הקרוב היא להפסיק להיות פרשנים של הפד ולהתחיל להיות בלשים שעוקבים אחר טביעות האצבע של הכסף החכם. תבדקו אם התנופה של יום שישי מקבלת המשכיות, תראו אם הווליום נשאר גבוה במהלך עליות ומתייבש בנסיגות קטנות. תתמקדו בסקטורים שהובילו את המהלך (צריכה, פיננסים, נדל"ן) וחפשו בהם מבנים של חוזק מתמשך, במקום לרדוף אחרי השמות החבוטים בתקווה שגם תורם יגיע.
🐘 מה אם? מכינים תוכנית גם לחיוך וגם לסטירה
אז מה הלאה? שתי דרכים מרכזיות יכולות להתפתח מכאן, ושתיקתן דורשת הכנת תוכנית פעולה. התרחיש הראשון הוא שהאופוריה מדבקת, ויום שישי היה רק יריית הפתיחה למהלך עליות נוסף שיקח את המדדים לשיאים חדשים ויגרור אחריו גם את הסקטורים שנשארו מאחור. התרחיש השני, הציני יותר, הוא שכל האירוע היה בסך הכל שחרור קיטור אלים, 'שורט סקוויז' מתוזמר היטב שמטרתו הייתה למשוך פנימה את הקהל לפני המשך הירידות.
כדי להבין לאן נושבת הרוח, צריך להסתכל על המוקשים שהשבוע הזה מציב בפנינו. ביום שלישי, נקבל את מדד אמון הצרכנים (CB Consumer Confidence) שיגלה לנו אם האמריקאי הממוצע מרגיש את האופוריה של וול סטריט. ביום חמישי, יגיע העדכון השני לצמיחת התמ"ג (GDP), שיבהיר אם הצמיחה הכלכלית היא סיפור אמיתי או אגדה אורבנית.
בנוסף לנתונים, יש לנו כמה חברות שמגיעות לדווח מהשטח, והמספרים שלהן יהיו מבחן מציאות קשוח. השבוע נשמע מחברות הטכנולוגיה Dell (DELL), CrowdStrike (CRWD) ו-Snowflake (SNOW). הדוחות והתחזיות שלהן יאותתו אם הביקוש בתחום הענן והסייבר עדיין חזק, או שהחגיגה הטכנולוגית מתחילה להתקרר.
בסופו של דבר, המסר הגדול מיום שישי הוא תזכורת צנועה שהשוק הוא אמן האשליות. הוא יכול לגרום לך להרגיש כמו גאון וכמו טיפש באותו שבוע, לפעמים באותו יום. כפי שאמר ג'סי ליברמור הגדול: "השוק לעולם אינו מובן מאליו. הוא נועד להטעות את רוב האנשים, רוב הזמן". אל תנסו להיות יותר חכמים מהשוק, פשוט תהיו יותר מוכנים לכל תרחיש.
חודש טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
Penerbitan berkaitan
Penafian
Maklumat dan penerbitan adalah tidak bertujuan, dan tidak membentuk, nasihat atau cadangan kewangan, pelaburan, dagangan atau jenis lain yang diberikan atau disahkan oleh TradingView. Baca lebih dalam Terma Penggunaan.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
Penerbitan berkaitan
Penafian
Maklumat dan penerbitan adalah tidak bertujuan, dan tidak membentuk, nasihat atau cadangan kewangan, pelaburan, dagangan atau jenis lain yang diberikan atau disahkan oleh TradingView. Baca lebih dalam Terma Penggunaan.